מרצים משתפים

 

"יצירתיות מדבקת -העבר את זה הלאה" (אלברט איינשטיין)

יוזמות בהוראה

 

​​​​אחת ממטרות המרכז לקידום הוראה היא להטמיע באוניברסיטת בר-אילן מודלים של הוראה המקדמים למידה פעילה ומשמעותית של הסטודנטים.
אנחנו מזמינים מרצים ששילבו בקורסים שלהם התנסויות ומתודות שאינן מסתמכות רק על הוראה פרונטאלית, או פיתחו וקידמו יוזמות מעניינות לשיפור איכות ההוראה והלמידה במחלקתם, לחלוק מניסיונם עם שאר חברי הסגל. 

אנא שלחו את המידע לכתובת ואנו נפרסם את היוזמה לטובת כלל המרצים.

 

                                    מרצים המעוניינים להתרשם מהיוזמות של עמיתיהם - מוזמנים לצפות בשיתופים הבאים

 

_________________________________________________________________________________________________________________

שילוב פעילות גופנית במהלך ההרצאה


שמי חיים נוי ואני פרופסור חבר בביה"ס לתקשורת.

מלמד באוניברסיטת בר-אילן מאז שנה"ל תשע"ז.

 

את השיעורים שאני מעביר בזום אני מחלק 40-10-40 כאשר בעשר הדקות האמצעיות אני נותן זמן לסטודנטים לנוח ולסמס וכו'. מתוך ההפסקה, חמש דקות ראשונות  מוקדשות לפעילות פיזית קלילה ובסיסית של מתיחות וגמישות, שמטרתה לרענן ולעורר את הגוף, להרגיש טוב יותר ולהעלות את רמת הריכוז בשיעורים.

 

ההשתתפות בחלק זה של השיעור אינה חובה. יש לי רקע בתחום, שכן אני מלמד 30 שנה אומנויות לחימה, וכן יש לי הסמכה של מכון וינגייט (לפי חוק הספורט). האימון מאוד קל, ומתאם לסביבה ביתית צפופה, והסטודנטים, לפחות חלקם, נהנים מזה. למשל, כבר נשאלתי באיזו תדירות הם יכולים בעצמם לעשות זאת לאורך היום והשבוע, וכן הבנתי שיש כמה וכמה סטודנטים עם ידע בתחום, למשל מדריכות יוגה, וגם זה נושא שאפשר לפתחו.

הפעילות הפיזית תורמת לא רק לריכוז, אלא גם להרגשה טובה ומצב רוח חיובי בתקופה מורכבת. אני משלב גם תרגילי רגיעה לעיניים (מסכים), לפרקי הידיים (מקלדות) ועוד. לפני שהתחלתי, ביררתי עם הסטודנטים, ונוכחתי שרבים מהם מרגישים מדוכדכים, וגם הפסיקו עם פעילויות פיזיות שקדמו לתקופות הסגרים. אז מכאן הרעיון.

 

                                 אשמח לסייע למרצים המתעניינים:  chaim.noy@biu.ac.il

צפו בסרטון הדגמה - שילוב תרגילי התעמלות בהרצאה

 

_________________________________________________________________________________________________________________

 

הערכות המחלקה לפיסיקה  לקבלת תלמידי שנה ראשונה

בעידן ההוראה מרחוק

                          

שמי ד״ר יוסי בן-ציון ואני משמש בעשור האחרון כסגן ראש המחלקה ויועץ לסטודנטים במחלקה לפיסיקה.

 

הערכות לקבלת תלמידי שנה ראשונה היא אתגר בכלל, ובשנה זו בה ההוראה כולה מקוונת בפרט. במסגרת ההערכות שמנו דגש על הצד האקדמי והצד הרגשי כשני הגורמים המשמעותיים בהצלחת סטודנט חדש.

 

בסיוע האוניברסיטה ותוך שמירת הנחיות התו הסגול נפגשנו ל"מפגש אוריינטציה" בקפסולות במדשאה שמול המחלקה לפיסיקה. המראה של תלמידי השנה הראשונה יושבים כשחקני דמקה במרחק 2 מטרים זה מזה היה מרגש. למרות המרחק, ההימצאות של כחמישים סטודנטים במתחם אחד חיזקה את הסטודנטים המתחילים ויצרה קהילה שאנו מקווים שתהווה עוגן במשברים הצפויים לתלמידי השנה הראשונה. במסגרת מפגש האוריינטציה שוחחנו על האתגר בלמידה בכלל ובלמידה מרחוק בפרט, הוצגו צוות המתרגלים והמנהלה, והתלמידים החדשים ערכו שיחה עם אלו שהיו באותו מקום לא מכבר, מסיימי שנה א'.

 

במקביל, יצרנו במחלקה תפקיד חדש, רכזת הערכות המחלקה לפיסיקה לקבלת תלמידי שנה ראשונה. תפקידה משלב תמיכה וייעוץ מנהלי לתלמידי שנה ראשונה מחד, וגשר בין הסטודנטים למתרגלים והמרצים מאידך. זאת תוך קיום מפגשים פרטניים וכלליים עם תלמידי השנתון ומעקב אחר הישגיהם בתרגילי הבית, בבחנים ובמבחנים על מנת לסייע לסטודנטים באופן יעיל ולמנוע נשירה בעודה באיבה. היות והצלחתה בתפקיד תלויה בשיתוף הפעולה עם הצוות האקדמי, קיימנו יחד, אנוכי, מרכזת תלמידי שנה א' וצוות המתרגלים בקורסים ישיבה במסגרתה חשבנו יחד כיצד לגרום לתלמידי שנה ראשונה לחוויה אקדמית טובה יותר, תוך שמירה על רמה אקדמית גבוהה ומתן מענה בעת הצורך לבעיות שיעלו. סיעור המוחות היה מפרה ונראה שכל הצדדים רואים מטרה משותפת.

על מנת לחזק את הקשר האישי בין הסטודנטים לצוות ההוראה ו"לשבור את הקרח" הדיגיטלי, קיימו צוותי הקורסים מפגשי הכרות לתלמידי השנה הראשונה בשבוע שקדם לתחילת הסמסטר בשעות הערב. במסגרת המפגשים הצוות שמע על הציפיות והחששות של הסטודנטים וסיפר בקווים כלליים על התנהלות הקורס.

בנוסף, ערכנו במחלקה סדנאות למתן כלים להוראה מקוונת טובה יותר בדגש על הוראה פעילה, המשלבת מגוון כלים להוראה מקוונת סינכרונית בה הסטודנטים פעילים יותר תוך יצירת קהילת משתתפים. אנו מקווים שבעזרת כלים אלו תלמידי שנה א' ישתלבו טוב יותר, תוך שיתוף פעולה פורה.

 

בצד האקדמי, זכיתי להוביל ועדת הוראה במסגרת הפקולטה למדעים מדויקים במסגרתה ערכנו שיח פורה על אופן ההוראה ותוצרי הלמידה שהושגו בפועל. לשיח היו שותפים נציגי הסטודנטים שהערותיהם היוו נדבך מרכזי בעיצוב ההוראה בפקולטה בשנה הקרובה. מסקנות הוועדה הופצו למרצים ולסטודנטים ואנו מקווים שהסטודנטים שלנו יזכו ללמידה מקוונת טובה יותר בשנה הקרובה.

אחת המסקנות ששבה ועלתה הייתה הצורך של הסטודנטים בהוראה המשלבת תהליך כתיבה. לצורך כך, יצרנו במחלקה שני "חדרי זום", בהם כל הציוד הנדרש להוראה המשלבת מחשב ואייפד. בחדרים מתוכננת הוראה "מסביב לשעון".

 בנוסף, הכשרנו במחלקה שתי כיתות "היברידיות", בהן ניתן לארח "קפסולת סטודנטים" ובו-זמנית לבצע שידור לסטודנטים שבבית. בתכנון כיתות אלו שמנו דגש על היכולת של כל הסטודנטים לשמוע אלו את אלו הייטב וכן לצפות באיכות מיטבית בלוח גדול הנדרש להוראת מדעים מדויקים

 

במהלך הסמסטר מתוכננים מספר סקרים, בתחילה בתדירות גבוהה על מנת לקבל תמונה על כל קורס וקורס ולבצע שיפורים "תוך כדי תנועה". למרות ההערכות המוגברת, אנו מודעים לכך שהמצב החדש טומן בחובו אתגרים. אנו מקווים לתת את המענה המיטבי למען הסטודנטים שלנו בתקווה לשנה טובה ומוצלחת!

 

ד"ר יוסי בן ציון yosibz1@gmail.com

_________________________________________________________________________________________________________________

חדר בריחה מקוון


נעים להכיר,
  שמי ד"ר לילי גלזנר ואני מרצה במחלקה לספרות משווה 
בפקולטה למדעי הרוח

אני נמנית על אלו המחזיקים בגישה אינטגרטיבית – שילוב של מתודות ההוראה הקלאסית (כהקניה ושיחה) עם פרקטיקות חדשניות המקדמות מעורבות ולמידה באמצעים טכנולוגיים, יצירתיים ומשחקיים. בקיץ יזמתי וארגנתי, בשיתוף עם קולגות מן המחלקה ללימודים קלאסיים, כנס זום בינ"ל ראשון מסוגו בפקולטה, אשר חיבר בין המחקר העיוני בספרות ובלימודים קלאסיים לבין התנסות בפרקטיקות הוראה חדשניות. במסגרת הכנס העברתי סדנה מעשית: בניית חדר בריחה מקוון להוראה באקדמיה. בנוסף, במהלך הסמסטר הנוכחי שילבתי פרקטיקה זו בקורס: "ספרות ילדים: ממעשיות האחים גרים עד הארי פוטר".

מדוע חדר בריחה (מקוון)?
•    פעילות תומכת ומקדמת למידה
•    פעילות המקדמת מעורבות של הלומדים
•    פעילות "השוברת" את רצף השיעור ומגוונת אותו 
•    פעילות היוצרת מרחב ואווירה חברתיים - שיתופיים   

אתחיל מן הפן החברתי והרגשי. אלו ימים מאתגרים לכולנו, סטודנטים ומרצים כאחד. אחד האתגרים העיקריים הוא ההתמודדות עם המרחב הפיזי-וירטואלי והמרחב הרגשי. עלינו לסייע לסטודנטים  "לצאת" מגבולות ומגבלות הריבוע השחור ולהפוך לחלק מקהילה חיונית, לומדת, חושבת ומתקשרת. למרבה השמחה, הזום מאפשר לנו להפוך את המרחב הוירטואלי למרחב חברתי תומך למידה, באמצעות שילוב פעילות שאותה הסטודנטים מבצעים בקבוצות קטנות, בחדרי הזום. אחת מן הפעילויות הללו היא חדר בריחה מקוון. אופייה של פעילות זו מאפשר לנו להכניס גוון משחקי לחוויית הלמידה. האלמנט המשחקי מעודד מעורבות, למידה אקטיבית ולמידה שיתופית ותורם ליצירת מרחב חברתי על אף ולמרות הריחוק הפיזי. 

מבחינה אקדמית, חדר הבריחה יכול לשמש אותנו באופנים שונים:
•    ככלי לעודד קריאת טקסטים ו/או מחקר 
•    ככלי לתרגול חומר שנלמד בקורס (למשל: בהוראת שפה זרה; זיהוי ויישום מושגים בתחום הדעת)
•    כפתיח ("טיזר") שנועד להזמין את הסטודנטים לחשיבה ראשונית על נושא / סוגיה / דילמה
•    כסיכום לנושא / חטיבת למידה
•    ככלי להערכה חלופית
•    כמשימת ביצוע לסטודנטים (חדר הבריחה שאנו ניצור ישמש כדוגמה)

טיפים:
•    אפשר לשלב בחדר הבריחה קישור לכלי חיצוני, כמו לוח פאדלט, שבו הסטודנטים  יוזמנו לכתוב עמדה מנומקת, פרשנות וכיו"ב (כמשימה אישית או קבוצתית).
•    אפשר לשלב חדר בריחה מקוון בשיעור סינכרוני או בשיעור א-סינכרוני!

מזמינה אתכם להתנסות בהדגמה קצרה שיצרתי עבור הכנס הבינ"ל
Professor Herodotus' Riddles 
.

אשמח לסייע למרצים המתעניינים: Lily.Glasner@biu.ac.il

______________________________________________________________________________________________________________

 

צילום מקצועי של קורסי המבוא בערבית – עידן חדש בהוראה שלי

                                                              

      נעים להכיר,

 אני פרופ' ליבנת הולצמן, חוקרת בתחומי התיאולוגיה המוסלמית וספרות החדית', מלמדת מזה עשרים שנה במחלקה לערבית.

 

אני גאה לשתף את עמיתי במודל ההוראה של הקורסים "מבוא לדת האסלאם - מושגי יסוד" ו"מבוא לדת האסלאם- סוגיות מתקדמות", שהם קורסי ליבה בתוכנית הלימודים של המחלקה לערבית.

 

בשנת תש"ע (2010) קיבלתי על עצמי את הוראת הקורסים הללו, ומאז פעלתי בהתמדה כדי לגוון אותם ולשכלל את ההוראה הפרונטלית: העליתי חומרים למערכת ה-moodle, בניתי מצגות מושקעות, תרגמתי את הטקסטים המורכבים הכתובים בערבית קלאסית לא פשוטה להבנה, פיתחתי חומרי עזר, וגם הקלטתי סידרה של 12 הרצאות קצרצרות ("בעקבות הנביא מוחמד"- בפודקאסט בר-דעת).  אבל כל הזמן ניקר בי הרעיון לצלם את ההרצאות המלאות של הקורס!

 

הצילום נועד כדי להקל על התלמידים את תהליך הטמעת הידע, ויותר חשוב מכך כדי להעביר את משקל הכובד בשיעורים לדיון אקטיבי, במקום ספיגה פאסיבית של החומר.

לשמחתי, ראשת המחלקה שלי, ד"ר דורית גוטספלד, ודקאן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' אליעזר שלוסברג, תמכו ביוזמה. גם סגן הרקטור דאז, פרופ' אמנון אלבק התלהב מהיוזמה ואישר לי את התקציב לצילומים.

 

בשנת תש"פ, מספר חודשים לפני פרוץ עידן הקורונה, התחלתי לצלם את ההרצאות ביחידה לטלוויזיה ומולטימדיה בראשותו של אמיר בן-דוד. התהליך היה ארוך והתנהל גם בימי הסגר הראשון, כאשר הקמפוס שלנו היה שומם כמעט לגמרי. הצילומים היו חוויה אדירה ומעצימה, נקודת אור באפלולית של ימי הסגר. בתמיכתם של אמיר בן-דויד, שניהל את הצילומים במקצועיות ובמומחיות והעורכת מיכל שמולי שערכה את החומר המצולם ביד אמונה, צלחתי את המשימה הסיזיפית של צילום 26 הרצאות באורך מלא. לצד הצילומים, בניתי מחדש את התקשוב של הקורסים בתמיכה ובעזרה המקצוענית של המדור ללמידה מתוקשבת בראשות גב' גילה גוטנברג. וכך, בשנה"ל תשפ"א השקתי את קורסי המבוא ונכנסתי לעידן חדש בהוראה.

 

במסגרת הפקת הלקחים ותהליך הבדיקה העצמית, בניתי הרצאה סדורה של 20 דקות בליווי מצגת המסבירה את התהליך ואת הרציונל מאחורי הקורסים. בכסלו תשפ"א (נובמבר 2020) הרציתי על התהליך בפורום ראשי מחלקות בפקולטה למדעי היהדות. אשמח להגיע לפורומים נוספים בקמפוס, ולשתף את עמיתי בחוויה הנהדרת של צילום ההרצאות ובניית הקורס המתוקשב. להזמנת ההרצאה, נא לכתוב אלי: Livnat.Holtsman@biu.ac.il

 

מזמינה אתכם לצפות בסרטון התדמית של הקורסים

 

_________________________________________________________________________________________________________________

אנו מודים לפרופ' חיים נוי, לד"ר יוסי בן ציון, לד"ר לילי גלזנר ולפרופ' ליבנת הולצמן על השיתוף 

ומזמינים גם אתכם להציע רעיונות לשיפור איכות ההוראה והלמידה